מעמד היהודים באיראן לאחר המהפכה האסלאמית וסיפור חיי

מעמד היהודים באיראן לאחר המהפכה האסלאמית  וסיפור חיי

ההרצאה תעסוק במעמד הקהילה, השתלבותה בחברה והאתגרים הקיימים בפניה.

תיאור ההרצאה

הקהילה היהודית הגדולה ביותר במזרח התיכון נמצאת באיראן. קהילה זו מתמודדת עם אתגרים רבים הן בגלל היותה מיעוט דתי והן בגלל המתח הפוליטי הקיים בין איראן לישראל. ההרצאה על מעמד היהודים באיראן מתמקדת בקהילה זו כשהיא שופכת אור על הדילמות, על הקשיים ועל ההתמודדות היומיומית של הקהילה הן מבחינה חברתית והן מבחינה משפטית- הלכתית, מעלה שאלות ומפתיעה בעובדות מעניינות. ההרצאה מלווה בשאלות ותשובות (שו”ת) של שני פוסקי ההלכה הבולטים באיראן, סרטון על אופן הסתכלותו של הוגה דעות ומרצה בכיר איראני לחג פורים, סרטון על ניחום אבלים בביתו של קאסם סלימאני- מפקד כוחות קדס, סרטון על הבעת הזדהות של יהודי איראן עם הרפובליקה האסלאמית וסרטון מצמרר על תמיכתם של האיראנים בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, סיבותיה, שורשיה ובד בבד מסבירה ההרצאה כיצד איראן היא המדינה הכי פחות אנטישמית במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

תוכן ההרצאה

העלאת סוגיות בנושא שייכות והשתייכות של נערים יהודיים בתוך חברה מוסלמית:
למשל: מה עושה תלמיד יהודי הלומד בבית ספר מוסלמי באיראן, שבכיתה שלו נמצאים עשרים וכמה תלמידים מוסלמים ועוד יהודי אחד כשבהפסקה, חברו המוסלמי מוציא את כריך הקבאב שלו וכסימן לחברות ולנימוס מחלק אותו שווה בשווה ומציע לו.
– אם הוא שומר כשרות מה הוא יעשה, יסרב?! באיזה תירוץ ועד כמה ימציא תירוצים?!
– יסביר שהוא יהודי שומר כשרות? ומה עם העוינות הנובעת מהסיבה הדתית שהסביר למוסלמי?!
– אם הוא לא שומר כשרות והחליט להגיב בחיוב, מה עם היהודי השני בכיתה שהוא שומר כשרות?! הרי יספר לכל הקהילה שחברו לא שומר כשרות ובמהירות יהפוך זה שלא שומר כשרות למוקצה בקהילה היהודית.

מענה לשאלות כגון:
– האם יהודי איראן מחויבים להתגייס לצבא האיראני ובאלה תנאים?
– האם יש להם נציג בפרלמנט?
– איזה מחיר עליהם לשלם כדי להשתלב בחברה המוסלמית?
– כיצד המוסלמים באיראן מגנים את יהודי איראן? באלה שמות גנאי הם משתמשים ולמה? האם הם מגנים את כל היהודים? וממה נובעת ההחלטה שלהם את מי כן לגנות ואת מי לא.
– מה גורם למשפחות הנפטרים היהודים באיראן לכתוב את הכיתוב על המצבה, בחלק מהמקרים, בשפה פרסית בלבד, או בשפה עברית בלבד ועל חלק אחר בשתי שפות:
1. השפה העברית 2. שפת המדינה – הפרסית. שאלה שתקפה גם ליהודי אירופה.
– המתח בין איראני- יהודי לבין יהודי- איראני.
– חיי יום יום של יהודי איראן